מיתוסים ועובדות על J Street

האם ג’יי סטריט תומכת בישראל?

המדינות שלנו

המועמדים שלנו

התורמים שלנו

הצוות של ג’יי סטריט והנהגתו

המחויבות שלנו

האם ג’יי סטריט תומכת בישראל?

מיתוס: ג’יי סטריט לא באמת תומכת בישראל.

עובדה: אנחנו מסורים ומחויבים בעבודתנו, על-מנת להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שמתקיימת בביטחון בתוך גבולות מוכרים בקרב הקהילה הבינלאומית. אנחנו מאמינים שפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הסיכוי הטוב ביותר להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אנחנו מאמינים בעקרונות הציונות שעל בסיסם הוקמה ישראל – בצורך לבית לאומי בו העם היהודי יחיה בביטחון. אנחנו מקווים שמדינת ישראל תייצג את אותם ערכים שעומדים בבסיס הדת היהודית – צדק, שוויון ודמוקרטיה.

אנחנו לא מאמינים שהסכמה עם המדיניות של ממשלת ישראל הנוכחית צריכה להוות את קנה המידה שקובע מהי תמיכה בישראל.אנחנו מאמינים – כמו אמריקנים רבים תומכי ישראל – שקיימת יריעה רחבה שתחתה ניתן להיות תומכי ישראל. אנחנו מקווים שמאמצינו יעודדו אמריקנים נוספים, במיוחד אמריקנים צעירים, שבעבר לא מצאו לנכון להגדיר את עצמם כפרו-ישראלים, למצוא בית אידאולוגי תחת גישתנו הפרו-ישראלית.

 

מיתוס: ג’יי סטריט לא מייצגת את עמדתה של רוב יהדות ארה”ב.

עובדה: סקרים מהעת האחרונה מצביעים על כך שהעמדה שמייצגת ג’יי סטריט מייצגת את עמדתם של רוב יהודי ארה”ב.

בדומה לג’יי סטריט, יהדות ארה”ב תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על פי סקר שנערך בשנת 2012 ע”י מעון GBA Strategies – שבעים ותשעה אחוזים מיהודי ארה”ב תומכים בפתרון שתי המדינות. בסקר נוסף שנערך בשנת 2013 על ידי מכון PEW – הסקר המקיף ביותר שנערך בקהילה היהודית עד היום – 61 אחוז מיהודי ארה”ב מסכימים כי “יש דרך בה מדינת ישראל ומדינה פלסטינית עצמאית יכולות להתקיים בביטחון זו לצד זו”. בדומה לעמדתה של ג’יי סטריט, יהדות ארה”ב תומכת במאמציה של ההנהגה האמריקנית לסייע לישראל ולפלסטינים להגיע להסכם – 81 אחוז מיהודי ארה”ב תומכים במאמצים אלה. על פי סקר שנערך בשנת 2012 על ידי Zogby Research Services,  חמישים אחוז מיהודי ארה”ב מאמינים כי הסיכוי להשגת הסכם שלום יעלה במידה וארה”ב תפעיל את כובד משקלה בתהליך.

 

מיתוס: ג’יי סטריט לעולם לא מבקרת את הפלסטינים ואת הערבים, רק את ישראל.

עובדה: בכל הודעה לציבור שהוציאה ג’יי סטריט, היאהבהירה כי היא מאמינה כי כל הצדדים – ישראל, הפלסטינים, ומדינות ערב – יצטרכו לנקוט בצעדים ולבצע פשרות על מנת לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי בדרכי שלום.

ג’יי סטריט קראה לפלסטינים לעמוד בהתחייבויותיהם ולא לנקוט באלימות, וקראה למדינות ערב לקדם נורמליזציה עם ישראל.

ג’יי סטריט גם גינתה את הכחשת השואה על ידי חמאס ואיראן, את השימוש בוועידת דרבן השנייה לקידום רעיונות אנטישמיים ואת התמיכה באלימות כלפי ישראל ברחבי העולם הערבי.

 

מיתוס: J Street U – זרוע האוניברסיטאות של ג’יי סטריט – החליטה שלא להגדיר את עצמה כ-‘פרו-ישראלית’.

עובדה: סניפי J Street U מגדירים מפרסמים את עצמם כפרו ישראלים ומעולם לא החליטו שלא לעשות כך.

אין פירושה של תמיכה בישראל ב-J Street U התנגדות לצד האחר. הסטודנטים החברים בארגון מבינים כי תמיכה בהקמתה של מדינה פלסטינית היא פעילות פרו ישראלית, כך שהקבוצה היא פרו-ישראלית ופרו-פלסטינית בעת ובעונה אחת.

כאשר דיווחים מוטעים אלו פורסמו לראשונה בעיתונות, J Street U שחררה מספר הבהרות אודות טבעה הפרו-ישראלי. היא הדגישה כי העמדה הפרו-ישראלית ביותר שבה ניתן לנקוט היא הבעת מחויבות לפתרון שתי המדינות. ניתן לראות פרסומים אלה באתר J Street U.

 

מיתוס: משלחת ג’יי סטריט כיבדה בנוכחותה את קברו של יאסר ערפאת.

עובדה: משלחות ג’יי סטריט לישראל ולגדה המערבית שואפות להשיג נקודת מבט רב צדדית לסכסוך הישראלי-פלסטיני. המשלחות כוללות מפגשים עם מנהיגים ופעילים ישראלים ופלסטינים, מומחי ביטחון ישראלים ואפילו מתנחלים. במקרה אחד סיור של ג’יי סטריט עצר ליד קברו של יאסר ערפאת בזמן שהמתין לפגישה, לא על מנת לכבד את זכרו”, אלא על מנת ללמוד עוד על נקודה חשובה בתולדות הסכסוך. בלתי אפשרי להבין את הנרטיב הפלסטיני בלי להבין את המשמעות ההיסטורית של יאסר ערפאת. אנו מאמינים כי הבנת ההיסטוריה, הנרטיבים ורגשות העבר יציידו אותנו בכלים טובים יותר בבואנו לפעול לסיום הסכסוך וליצירת עתיד שליו.  

 

מיתוס: ג’יי סטריט לא עומדת לצד הקהילה הפרו-ישראלית בארה”ב כאשר ישראל מותקפת, והוכחה לכך היא החלטתה שלא להשתתף בעצרת תמיכה שנערכה בבוסטון ב-17 ליולי 2014 (בזמן מבצע צוק איתן).

עובדה: ג’יי סטריט תומכת בישראל וכמו שאר הקהילה האמריקנית הפרו-ישראלית, חשה צער ודאגה עמוקים כאשר ישראל מאוימת. בשעות משבר אנחנו רוצים לעמוד לצד הקהילה שלנו ולהביע סולידריות עם אזרחי ישראל.

לאורך כל העימות הנוכחי עם חמאס בעזה עמדתו הייתה ברורה – אנחנו תומכים בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה.

גינינו את הטקטיקה האלימה של חמאס והבענו סולידריות עם אזרחי ישראלים שחווים טרור מזעזע וחיים תחת איום הרקטות. בנוסף, הבענו צער עמוק על מותם של חיילים ישראלים ואזרחים פלסטינים והבהרנו את אמונתנו העמוקה כי האפשרות היחידה לסיום המשבר היא סיומו בדרכים מדיניות. תמכנו במאמצי מצרים וארה”ב לתווך בניסיון להגיע להסכם הפסקת אש וגינינו את חמאס כאשר דחה את הפסקת האש. העלינו שאלות בנוגע למה שאנחנו כקהילה יכולים לעשות על מנת למנוע הסלמה אלימה נוספת בעתיד. צעדים אלה מדגימים בפועל כיצד התנועה שלנו מאמינה שתומכים פרו-ישראלים צריכים לנהוג בעת משבר.

בצעד של הבעת סולידריות כלפי ישראל, מימנו – ביחד עם ארגונים אחרים – עצרות תמיכה בישראל בפילדלפיה ובסן דייגו. בחרו שלא להשתתף בעצרת תמיכה אחת בבוסטון, אך שלחנו אליה נציגים והבענו תמיכה במסריה, בדיוק כפי שהבענו תמיכה באירועים אחרים ברחבי ארה”ב.

הסיבות להסרת תמיכתנו מהעצרת בבוסטון מובאות במכתב שכתבה מנהלת האזור הצפון-מזרחי של ג’יי סטריט לג’רמי בורטון – מנהל יחסי הציבור של הקהילה היהודית בבוסטון.

החלטותינו האם לתמוך רשמית בעצרות סולידריות מבוססות בחלקן על השאלה האם הארגונים המארגנים משאירים מקום לתומכי ג’יי סטריט. אין הכוונה לשלטים, נואמים מטעם הארגון, או אפילו להבעת עמדותיו של הארגון בעצרת (למרות שנקבל בברכה את כל השלושה). אנחנו מכירים בכך שלעיתים מטרת הקהילה היא לאסוף מספר רב ככל הניתן של תומכים על מנת להביע סולידריות עם ישראל, וזה דורש מסר שיפנה לקהל רחב ככל הניתן. שיהיה ברור – אנחנו רוצים להיות חלק ממאמצים אלה, אבל מה שאנו מבקשים הוא שבדומה לארגונים פרו ישראלים אחרים, גם לנו תינתן האפשרות לעצב את המסר.

אנחנו עודנו מחויבים לעבוד יד ביד עם הקהילה על מנת להפיק אירועים נרחבים אשר מביעים את התמיכה שיש לישראל בקהילה בעתות משבר, וכן את התמיכה שיש לה ברדיפתה אחר שלום וביטחון.

 

המדינות שלנו

מיתוס: ג’יי סטריט לא מכירה בזכותה של ישראל להגנה עצמית תוך שימוש בכוח צבאי.

עובדה: אנחנו תומכים בזכותה של ישראל להשתמש בכוחה הצבאי להגנה עצמית ומאמינים ששמירת עליונותה הצבאית של ישראל באזור היא אלמנט אסטרטגי חיוני בשמירת ביטחונה של ישראל בטווח הארוך.

אנחנו מאמינים כי פתרון שתי המדינות הוא חשוב באותה מידה על מנת להבטיח את ביטחונה והישרדותה של ישראל בטווח הארוך, לשם כך על ישראל לשכון בגבולות אשר מוכרים בקהילה הבינלאומית ולכונן יחסים דיפלומטיים עם שכנותיה במזה”ת.

אנחנו מאמינים שפעולותיה של ישראל ברצועת עזה בדצמבר 2008 ובינואר 2009 היו מובנות ומוצדקות. לא ניתן לצפות מאף מדינה להשלים עם ירי טילים לשטחה מבלי שתגיב בכוח צבאי.

על פי השקפתנו, השאלה היא האם הפעולה הצבאית הספציפית שנבחרה תרמה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל בטווח הארוך, והאם לא היו אסטרטגיות אחרות שהיו יכולות להביא לסיום האלימות ברצועת עזה בדרכים דיפלומטיות.

זו ההצהרה שפרסמנו בראשיתו של מבצע עופרת יצוקה.

הצהרה שפרסמנו במבצע עמוד ענן 1

הצהרה שפרסמנו במבצע עמוד ענן 2

 

מיתוס: ג’יי סטריט לא התנגדה מפורשות לפנייה הפלסטינית לעצרת האו”ם.

עובדה: ב-2012 ג’יי סטריט בחרה שלא לתמוך ולא להתנגד להצעה שהונחה בפני מועצת האו”ם להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שאינה חברה. כארגון המוקדש להבטיח את עתידה היהודי והדמוקרטי של ישראל באמצעות פתרון שתי המדינות, בחרנו להתמקד במקומות בהם השפעתנו תהיה משמעותית ביותר. בגלל העובדה שתמיכת העצרת הכללית בהצעת ההחלטה הייתה כמעט עובדה מוגמרת, פעילותם של מנהיגים ישראלים, פלסטינים ואמריקנים בימים הרגישים שאחרי ההחלטה הן אלה שיקבעו האם הצעת החלטה תהווה צעד קדימה, או צעד אחורה בדרך להסכם. לפיכך, אנחנו מיקדנו את מאמצינו ביצירת דיפלומטיה אמריקנית שתעזור לישראלים ולפלסטינים לחתור יחדיו להסכם. לצד זה גם פעלנו לסכל פעולות שהיו עשויות לחבל במאמצי השלום, במיוחד פעולות שנועדו להניא את הפלסטינים מלהגיש את בקשתם על ידי הפסקת מימון בינלאומי.

קראו את הצהרתנו הרשמית שמסבירה את עמדתנו.

 

מיתוס: ג’יי סטריט תמכה בתוכנית הגרעינית של איראן

עובדה: ג’יי סטריט מאמינה כי רכישת יכולת גרעינית צבאית על ידי איראן תהווה איום רציני מאוד לאינטרסים האמריקניים והישראליים, ולשלום וליציבות במזה”ת ובעולם כולו. לארה”ב אינטרס ראשון במעלה, יחד עם ישראל ועם הקהילה הבינלאומית, למנוע מאיראן יכולת גרעינית צבאית וג’יי סטריט תומכת בפעולות האמריקניות שנועדו לתת מענה לאיום זה. אנחנו תומכים בצעדים מקיפים – בכלל זה סנקציות ודיפלומטיה פעילה. ג’יי סטריט קיימה פעילות שדלנית על מנת שסנקציות כלפי המשטר האיראני יתקבלו בבתי הנבחרים.

אסטרטגיית הסנקציות והמאמצים הדיפלומטיים הוכחה כמוצלחת בהבאת איראן לשולחן המשא ומתן עם מעצמות העולם. ראינו צעד מבטיח ראשון בנובמבר 2013, כאשר המו”מ עם מדינות הP5+1 הניב הסכם ביניים שכלל פיקוח חסר תקדים על תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להקלות מסוימות לא משמעותיות בסנקציות. כעת, כאשר הנושאים ונותנים האמריקנים חותרים להשגת הסכם סופי שיסיר את הדאגות מעל איום הגרעין האיראני אחת ולתמיד, אנחנו מתנגדים לכל צעד שהקונגרס ינקוט בו שנועד להגביל את סמכויות הנשיא במו”מ עם איראן.

בנוסף, אנחנו תומכים במאמצים האמריקניים לתמוך בזרמים פרו-דמוקרטיים בחברה האיראנית. על זכויות אדם להיות חלק מסדר היום של ארה”ב כלפי איראן והאזור כולו.

לבסוף, כמו מומחי ביטחון ישראלים ואמריקניים רבים, אנחנו מאמינים שלפעולה צבאית כנגד איראן יהיו תוצאות לא וודאיות וייתכן שגם השלכות הרות-אסון (לחצו כאן על מנת לקרוא מה המומחים אומרים על איראן). בזמן שלא סביר שתקיפה צבאית תנטרל את יכולותיה הגרעיניות של איראן, היא טומנת בחובה את הסיכון להביא לפריצתה של מלחמה אזורית כוללת. מתקפת מנע יכולה אף לחזק את המשטר הנוכחי באיראן ולספק לו עילה להגביר את מאמציו הגרעיניים. מסיבה זו אנחנו מתנגדים לחקיקה שמאפשרת, מעודדת או מניחה את התשתית לשימוש בכוח צבאי כנגד איראן.

 

מיתוס: ג’יי סטריט תומכת במשא ומתן אמריקני עם חמאס.

עובדה: ג’יי סטריט מאמינה כי חמאס מהווה מכשול בדרך להסכם שלום – הוא תומך בטרור כלפי אזרחי ישראל, הוא משתמש באלימות להשגת מטרותיו הפוליטיות, והכחשת השואה החוזרת ונשנית שלו היא מתעובת וראויה לגינוי.

עם זאת, אנו גם מכירים בכך ששלום עושים עם אויבים, ולא עם חברים. חמאס היא תנועה פוליטית בעלת חשיבות ומשמעות, שנובעת מהתמיכה שהיא זוכה לה בציבוריות הפלסטינית. בסופו של דבר, פתרון פוליטי לסכסוך הישראלי-פלסטיני יכלול את כל הפלגים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה.

בה בעת שאנחנו מתנגדים לכל קשר רשמי עם חמאס עד שיקבל את תנאי הקוורטט, אנחנו לא מתנגדים לכל החלטה אמריקנית, ישראלית, או של מדינה אחרת לקיים מגעים לא רשמיים עם חמאס על מנת לקדם אינטרסים ישראלים-אמריקניים. לדוגמה, חשוב לזכור שממשלת ישראל הנוכחית וממשלות קודמות ניהלו מו”מ עם חמאס להחזרת גלעד שליט ולהשגת הפסקת אש בין חמאס לישראל.  

 

מיתוס: במרץ 2012 ג’יי סטריט דיווחה על מספר לא נכון של אזרחים פלסטינים שנהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון הישראלים.

עובדה: ג’יי סטריט הכירה בכך שטעתה בפרסום מספר גבוה של הרוגים פלסטינים והוציאה הודעת תיקון.

קראו את הודעת התיקון

 

מיתוס: ג’יי סטריט תמכה בדו”ח גולדסטון

עובדה: ג’יי סטריט מתנגדת לפעולה משוחדת וחד צדדית של האו”ם כלפי ישראל שנובעת מדו”ח גולדסטון, או להחלטה של מועצת הביטחון שתוביל לנקיטת צעדים כנגד ישראל או כנגד ישראלים בבית הדין הבינלאומי – במקרה שתובא הצעת החלטה כזו למועצת הביטחון ג’יי סטריט תקרא לארה”ב להשתמש בזכות הוטו שלה.

האו”ם וגופים בינלאומיים אחרים כדוגמת מועצת זכויות האדם של האו”ם הוכיחו בעבר כי הן מוטות כנגד ישראל והעניקו תשומת לב לא פרופורציונלית לנעשה בישראל על חשבון הפרות חמורות של זכויות אדם במקומות אחרים ברחבי העולם.

ג’יי סטריט תומכת בחקירה עצמאית מקיפה על ידי ישראל, כפי שעשתה פעמים רבות בעבר. עמדתנו זו עולה בקנה אחד עם עמדתם של ישראלים בכירים רבים כגון: סגן רה”מ לשעבר דן מרידור, היועמ”ש לממשלה לשעבר מני מזוז, ושופט בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק. ישראל אכן ביצעה חקירה משלה, ואת תוצאותיה ניתן לקרוא כאן.

אנחנו מתנגדים לניסיונות הדמוניזציה שנעשים כלפי השופט גולדסטון ופעילי זכויות אדם ישראלים. בדמוקרטיה יש די והותר מקום לחוסר הסכמה סביב נושאים עקרוניים בלי הצורך לגלוש להתקפות אישיות.

אנחנו קוראים לשותפינו המתנגדים לדו”ח למקד את ביקורתם בתוכן הדו”ח ובמתודולוגיה שלו, ולא בדמויות שיצרו את הדו”ח.  

 

מיתוס: ג’יי סטריט אירגנה לשופט גולדסטון פגישות בגבעת הקפיטול, כתוצאה מכך ח”כ לשעבר קולט אביטל הסירה את תמיכתה מהארגון.

עובדה: העיתון וושינגטון טיימס פרסם דיווח שגוי לפיו ג’יי סטריט ארגנה לשופט גולדסטון פגישות בגבעת הקפיטול, שקר שנחשף על ידי ה-JTA (Jewish Telegraphic Agency).  קולט אביטל נותרה פעילה בג’יי סטריט ואף הצטרפה לסבב נאומים של הארגון באוקטובר 2010. ניתן לקרוא את הצהרתה של קולט אביטל בנוגע לפרסום השגוי בוושינגטון טיימס כאן.

 

מיתוס: ג’יי סטריט התנגדה למכתבי הקונגרס שעסקו במשט לעזה.

עובדה: ג’יי סטריט לא התנגדה למכתבי הקונגרס והסנאט בנושא תקרית המשט, אבל הפצירה בחברי קונגרס לשנות את המכתב, או לכתוב נוסח משלהם.

למרות שהמכתבים הביעו תמיכה אמריקנית איתנה בישראל – עמדה שאנחנו שותפים לה ותומכים בה – הם חסרו התייחסות למצור על האוכלוסייה האזרחית בעזה, לאינטרסים המובהקים של ארה”ב לפתור את המשבר באמצעים דיפלומטיים, או לצורך לנקוט באמצעים דיפלומטיים על מנת למנוע את הסלמת המצב. בתמיכה במדיניות ובפעולות של ובהתעלמו מסוגיות אלה המכתב לא משרת את האינטרסים – לא של ארה”ב ולא של ישראל.

את המכתב שהפיצה ג’יי סטריט לחברי הקונגרס ניתן לקרוא כאן.

את ההודעה לעיתונות של ג’יי סטריט ביום המשט ניתן לקרוא כאן.

 

מיתוס: ג’יי סטריט תמכה בהחלטת האו”ם בשנת 2011 בנוגע להתנחלויות.

עובדה: ג’יי סטריט הפצירה בארה”ב ובישראל למנוע את העלאת הנושא להצבעה במועצת הביטחון על ידי פרסום של תוכנית שלום אמיצה וברורה, או על ידי הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

אנחנו מאמינים שישראל נשפטת בצורה לא הוגנת על ידי מוסדות האו”ם, ומקווים שלעולם לא נראה את ישראל מואשמת בפורומים אלה. עם זאת, טענו כי אם הצעת החלטה זו תגיע להצבעה, אזי שהטלת וטו אמריקנית, בנושא שארה”ב שומרת  בו על מדיניות עקבית בשמונת הממשלים האחרונים, תחליש את האמינות האמריקנית.

 

מיתוס: ג’יי סטריט תמכה בבחירתו של הנשיא אובמה להעניק את מדליית החירות למרי רובינסון.

עובדה: ג’יי סטריט מעולם לא פרסמה כל הודעה שעוסקת במרי רובינסון.

ייתכן ואנשים פרטיים הקשורים לחברת יחסי הציבור של ג’יי סטריט עסקו בנושא – אך אין לכך שום קשר לג’יי סטריט, בדיוק כמו שאין לכך קשר ליתר עשרות לקוחות החברה.  

 

המועמדים שלנו

מיתוס: ג’יי סטריט תומכת במועמדים פוליטיים אנטי-ישראלים.

עובדה: ג’יי סטריט תומכת במועמדים פוליטיים שתומכים בביטחון ישראל ובעד שלום במזה”ת.

על מנת שיהיה זכאי לתמיכתה של ג’יי סטריט, על המועמד למשרה ציבורית לתמוך בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, להיות פעיל במאמצים לשכנע את ההנהגה האמריקנית לסייע בפתרון הסכסוך, לתמוך בקשר המיוחד שבין ארה”ב לישראל, לתמוך בסיוע המוענק לרשות הפלסטינית ולהתנגד לתנועות הקוראות לחרם ו/או סנקציות על ישראל.

כחלק מתהליך התמיכה שלנו במועמד מסוים, אנו מראיינים הן את המועמד והן את יריבו הפוליטי אודות השקפותיהם בנושא מדיניותה של ארה”ב כלפי ישראל וכלפי המזרח התיכון. ה-PAC של ג’יי סטריט לא מראיינים מועמדים בנושאים אחרים ותמיכתה במועמדיה מבוססת רק על עמדותיהם בנושאים הנשאלים.

קראו כאן את עקרונות התמיכה של ג’יי סטריט.

 

מיתוס: הנציגים שנתמכים על ידי ג’יי סטריט לא תומכים במימון האמריקני לכיפת ברזל.

עובדה: באוגוסט האחרון, בצעד חירום הקונגרס התקיימה הצבעה בהולה לצורך העברת 250 מיליון דולר לישראל על מנת לתמוך בכיפת ברזל. ההצבעה עברה כמעט פה אחד, למעט כמה נציגים שנעדרו מההצבעה ושמונה שהתנגדו להצעה (חלקם דמוקרטים וחלקם רפובליקנים). מתוך שמונה הנמנעים, שלושה היו: קיט אליסון (דמוקרט, מינסוטה), זואי לופגרן (דמוקרטית, קליפורניה) ו-וולטר ג’ונס (רפובליקני, צפון קרוליינה) – כולם נתמכים על ידי הוועידה הפוליטית (PAC) של ג’יי סטריט. כל 73 הנציגים האחרים שנתמכים על ידי ג’יי סטריט ונכחו בהצבעה הצביעו בעד העברת הסיוע.

עמדתנו: ג’יי סטריט תומכת נחרצות בסיוע האמריקני לישראל ככלל ובסיוע לפרויקט כיפת ברזל בפרט. אנחנו מקיימים פעילות שדלנות למען הנושא ומעודדים את כל חברי הקונגרס – בין אם כאלה שנתמכים על ידינו ובין אם לאו – לתמוך במתן הסיוע.

אחד מעקרונות הסף שלנו לתמיכה בנציגים הוא תמיכתם במתן הסיוע לישראל.

עמדתנו בנושא נציגינו שנמנו בהצבעה: אליסון, לופרגן, וגו’נס הביעו תמיכה עקבית בישראל ובפרויקט כיפת ברזל. הם פעילים מרכזיים למען פתרון שתי המדינות ולמען מעורבות אמריקנית באזור.

היינו שמחים אם כל חברי הקונגרס, ובמיוחד אלה שהם אנו תומכים, יצביעו בהתאם לעמדתנו 100 אחוז מהזמן, ואנחנו נמשיך להפציר בהם לעשות זאת.

חברי הקונגרס שנמנעו הצהירו הצהרות בנוגע לסיבה להימנעותם, ואנחנו עמדנו בקשר עם לשכותיהם והבהרנו להם את עמדתנו.

 

מיתוס: ג’יי סטריט מייצגת את קדימה, או כל מפלגה פוליטית אחרת בישראל.

עובדה: ג’יי סטריט הוא ארגון אמריקני שעובדת במסגרת המערכת הפוליטית האמריקנית על מנת לתמוך במנהיגות אמריקנית אמיצה שמטרתה להביא לפתרון שתי המדינות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פתרון שיביא לשלום אזורי במזרח התיכון. אנחנו לא מייצגים ולא משויכים לכל מפלגה פוליטית בישראל.

אנו שמחים לבוא במגע עם כל מנהיג ישראלי כחלק מהקשר החזק בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארה”ב. אנחנו מייצגים חלק גדול, והולך וגדל, מהקהילה היהודית בארה”ב ומאמינים כי הקשר של מנהיגים ישראלים עם חלק זה של הקהילה הוא חיוני למען טיב הקשר בין ישראל לבין התפוצות ועל מנת להבטיח בסיס תמיכה ארוך טווח לישראל בארה”ב.

בכנס השנתי שלנו ב-2013 השתתפו תשעה חברי כנסת משש מפלגות שונות: יש עתיד, העבודה, מרצ, התנועה, ש”ס והליכוד-ביתנו. ייצוג רוחבי זה מצביע על ההכרה הנרחבת שפתרון שתי המדינות זוכה לו במערכת הפוליטית הישראלית.

 

התורמים שלנו

מיתוס: ג’יי סטריט ממומנת על ידי תורמים ערבים, וזרים לא יהודיים אחרים.

עובדה: לג’יי סטריט יש הרבה תורמים – גדולים וקטנים, אנחנו לא מכירים את הזהות הדתית והאתנית של כולם, אבל אנחנו יודעים שרובם הגדול של התורמים הם אנשים פרטיים מהקהילה היהודית בארה”ב. ג’יי סטריט לא מקבל מימון מממשלות זרות, או מארגונים זרים.

אפילו המקור למיתוס הזה, או להכפשה הזאת – מאמר בעיתון הג’רוזלם פוסט ציין: “הכספים שהתקבלו ממקורות אלה [ערבים ומוסלמים-אמריקניים] אכן מהווים חלק קטן מגיוס הכספים בן השנה וחצי של הארגון, שהסתכם ב-855,000$ ב-2008 – שנת בחירות – וב- 111,000$ עד כה ב-2009. תורמים אלה מהווים כמה עשרות מתוך 4000-5000 התורמים לוועידה”. אתם לא חייבים להאמין לנו – J street PAC מחויבת לדווח על אלפי התורמים שלה לוועדת הבחירות הפדראלית, ניתן לעיין בדיווחים אלה באתר האינטרנט של הוועדה.

בנוסף, ג’יי סטריט מפרסמת את שמותיהם של תורמיה הגדולים ביותר (שהם גם חברים בוועדה הכלכלית של הארגון) בדוחותיו השנתיים. רבים מהתורמים אלה הם גם חברים בוועדה המייעצת, וניתן לראות אותם באתר האינטרנט שלנו.

נדגיש – עיון קצר יגלה שהרוב המכריע של התורמים הגדולים שלנו הם פילנתרופים יהודיים ופעילים פוליטיים.

זה נכון שחלק קטן מהתמיכה הכלכלית של הארגון מגיע מתומכים אמריקנים לא-יהודים (בכללם ערבים ומוסלמים אמריקניים, ואמריקנים מרקעים שונים). ג’יי סטריט מקבלת בברכה את תמיכתם של כל האמריקנים שמאמינים בדיפלומטיה אמריקנית אסרטיבית שתביא לפתרון הסכסוך במזרח התיכון וליצירתן של שתי מדיניות שיחיו אחת לצד השנייה בשלום ובביטחון.

כארגון שהוא בעיקרו יהודי, אבל לא מוגבל ליהודים בלבד, ג’יי סטריט מאמין שתמיכה לעמדותינו הפרו-ישראליות מצד תומכים לא יהודיים מסייעת מאוד לישראל ומסייעת להבטיח תמיכה ארוכת טווח בביטחונה של ישראל. אנחנו גאים על שיתוף הפעולה שלנו עם לא יהודיים – נוצרים ומוסלמים – ששותפים לעמדתנו לפיה שלום וביטחון ארוכי טווח במזרח התיכון יהיו אפשריים רק כאשר יהודים ימצאו מכנה משותף עם ערבים – נוצרים ומוסלמים – ונוסחה שתאפשר חיים זה לצד זה תחת פתרון שתי המדינות.  

 

מיתוס: ג’ורג סורוס ייסד את ג’יי סטריט והוא ממקימיה העיקריים.

עובדה: ג’ורג’ סורוס לא ייסד את ג’יי סטריט. למעשה סורוס העניק פומביות רבה להחלטתו לא להוות חלק מג’יי סטריט כאשר הוקמה התנועה – בדיוק מתוך החשש שמעורבותו תשמש כנשק בידיהם של מתנגדי הארגון. סורוס העניק תרומות שנתיות לג’יי סטריט, תרומות שמהוות כ-7 אחוזים מתקציב הארגון.

לג’יי סטריט אלפי תורמים – גדולים וקטנים. ניתן לעיין ברשימת התורמים לוועידה הפוליטית של ג’יי סטריט (J Street PAC) באתר וועדת הבחירות הפדראלית. ג’יי סטריט מפרסם את שמותיהם של תורמיה הגדולים ביותר (שהם גם חברים בוועדה הכלכלית של הארגון) בדוחותיו השנתיים. רבים מהתורמים אלה הם גם חברים בוועדה המייעצת, וניתן לראות אותם באתר האינטרנט שלנו.

 

מיתוס: ג’יי סטריט שיקרה לגבי קבלת הכסף מג’ורג’ סורוס.

עובדה: ג’יי סטריט תמיד טענה שג’ורג’ סורוס לא ייסד את הארגון ולא סיפק את המימון הדרוש להקמתו – החלטה שסורוס עצמו היה מאוד גלוי לגביה לפני הקמת הארגון ב-2008.

בנוסף, טענה ג’יי סטריט שהיא תשמח מאוד לקבל מימון מסורוס, ולמעשה הארגון קיבל כ-500,000$ בשנה ממשפחת סורוס מאז הקמתו.

בסה”כ שלוש הקרנות של ג’יי סטריט – קרן החינוך, הוועידה הפוליטית והלובי – גייסו יותר מ-35 מיליון דולרים בחמש שנים. משפחת סורוס תרמה כ-7 אחוזים ממימון זה.

מקור גדול מאוד לתרומות נובע מקרן נתן קמינגס (Nathan Cummings Foundation), מקרן סנדלר (Sandler Foundation) ומקרן סקול לאיומים גלובליים (The Skoll Global Threats Fund) – אשר תרמו לקרן החינוך של הארגון, כמו גם תרומות שגויסו על ידי ויליאם בנטר. כמו שהצהרנו בפומבי בעבר – התרומות שאפשרו את הקמתה של ג’יי סטריט נתרמו על ידי אלן ודבורה סגנר (Alan and Deborah Sagner) ועל ידי דוידי גילה (Davidi Gilo).

בסה”כ יש לנו למעלה מ-20,000 תורמים מארגונים שונים ואנחנו מחויבים לחשיפה מלאה של התורמים שלנו כנדרש בחוק. אנחנו גם מחויבים להגנה על הפרטיות של התורמים שלנו – שמובטחת גם היא על ידי החוק בעבור תרומות לקרן החינוך שלנו – והופרה בצורה שערורייתית על ידי ה-Internal Revenue Service אשר פרסם ברבים בצורה לא חוקית את רשימת התורמים.

להסבר מלא למקומו של ג’ורג’ סורוס כתורם לג’יי סטריט, אנא קראו את ההצהרה של נשיא הארגון, ג’רמי בן עמי.

 

מיתוס: ג’יי סטריט ממומן על ידי תורם מהונג קונג.

עובדה: דיווחים תקשורתיים הצביעו על כך שבדו”ח השנתי של הארגון משנת 2009 התגלתה תרומה גדולה שבוצעה על ידי תושב הונג קונג בשם קונסולסיון אסדיקול (Consolacion Esdicul). ההסבר לכך הוא פשוט: ביל בנטר – פילנתרופ ופעיל פוליטי מפיטסבורג – הוא תומך ותורם גדול של ג’יי סטריט. הוא תורם נדיב למגוון רחב של מטרות הקשורות לעיר מגוריו, לפוליטיקה הלאומית ולסכסוך הישראלי-ערבי, והוא תומך נלהב בשלום.

כאשר הקמנו את ג’יי סטריט, בנטר התחייב לתרום ולסייע בגיוס כספים רבים שיאפשרו את הקמתו של הארגון, אחד התורמים שהוא סייע לנו לגייס היה מר אסדיקול, איש עסקים שמתגורר בהונג קונג חלק מהשנה ושיש לו בה אחזקות עסקיות.

התרומה של אסקובל מהווה חלק נכבד מתוך הסכומים המופיעים בדו”ח המס שהודלף והיא נראית גבוהה כאשר הדוח מוצג בנפרד, אך למעשה התרומה מהווה חלק קטן מכלל הכספים שגויסו על ידי ג’יי סטריט מאז הקמתו.  

 

הצוות של ג’יי סטריט והנהגתו

מיתוס: הוועדה המייעצת של ג’יי סטריט היא אנטי-ישראלית.

עובדה: הוועדה המייעצת של ג’יי סטריט מורכבת מלמעלה מ-200 אמריקנים בולטים בתחומם – בכללם חברי קונגרס לשעבר, רבנים, מנהיגים לשעבר של הקהילה היהודית, אנשי מקצוע ורבים אחרים. לחצו כאן על מנת לראות את הרשימה המלאה.

כמה מחברי הוועדה ביקרו בפומבי את מדיניותה של ממשלת ישראל, וכך עושה לעתים גם ג’יי סטריט. אנחנו לא חושבים שהתנגדותו של אדם למדיניות מסוימת של ממשלת ישראל משמעו כי אותו אדם הוא אנטי-ישראלי, בדיוק כשם שאנחנו לא חושבים שאדם שמתנגד למדיניות מסוימת של הממשל האמריקני הוא אנטי-אמריקני.

יש לנו השקפת עולם לגבי הצעדים הפוליטיים שיועילו לישראל ולארה”ב, ואנו מבינים שיש כאלה שלא מסכימים עם השקפותינו. אנחנו מעודדים דיון פתוח ונמרץ על השקפותינו ומתנגדים להתקפות אישיות על בסיס עמדותיו של אדם.

ג’יי סטריט זוכה לתמיכתם של אנשי ביטחון ישראלים, אנשי משרד החוץ, פוליטיקאים ואנשי רוח. לחצו כאן על מנת לראות את רשימת התומכים ועל מנת לראות קטע וידאו את התמיכה הישראלית לה זוכה הארגון.

 

מיתוס: הסקרים המוזמנים על ידי ג’יי סטריט אינם אמינים מכיוון שהעורך שלהם – ג’ים גרשטיין – כיהן בוועד המנהל של הארגון.

עובדה: ג’יי סטריט פרסמה את שיטת הסקר, את קבוצות המדגם ואת הנוסח המלא של השאלות שנשאלו יהודים-אמריקנים. השקיפות והחשיפה המלאה משקפים את נכונותה של ג’יי סטריט להפוך את הסקרים שהיא עורכת לפתוחים לביקורת על ידי אנשי מקצוע. שקיפות זו היא חסרת תקדים ביחס לסקרי דעת קהל שנערכים בציבור היהודי-אמריקני על ידי ארגונים אחרים.

כמה מאלה שלא מסכימים עם עמדותיו של הארגון בחרו לתקוף את אמינות הסוקר במקום לדון בעמדות הציבור היהודי-אמריקני כפי שעלו מהסקר. תפקידו של ג’ים גרשטיין בוועד המנהל של ג’יי סטריט לא השפיע על מידת דיוקו של הסקר אשר משקף את דעת הקהל של יהדות ארה”ב.

במהלך השנים האחרונות, סקרים שנערכו על ידי ג’יי סטריט אישררו את מה שסקרים שהוזמנו על ידי גופים אחרים הראו לאורך השנים: רוב רובה של הקהילה היהודית האמריקנית מחזיקה בעמדות מתונות בכל הקשור לישראל ולמזרח התיכון.

רובו של הציבור היהודי-אמריקני תומך בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתנגד להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, ותומך בדיפלומטיה אמריקנית אסרטיבית על מנת לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי. בבחירות 2012, 70 אחוז מהציבור היהודי בארה”ב תמך בנשיא אובמה אל מול מיט רומני במירוץ לנשיאות, מתוך כלל קבוצות המצביעים האמריקנים, הקול היהודי היה בין הקולות הפרוגרסיביים ביותר – הן בנושאים פנים-אמריקנים והן לגבי מדיניות החוץ של ארה”ב.

השקפותיו של גרשטיין לגבי ישראל והמזרח התיכון אינן סוד, גם לא מעורבותו כאחד ממייסדיה המרכזיים של ג’יי סטריט.

גרשטיין היה המנהל בפועל של המרכז למען שלום במזרח התיכון ושיתוף פעולה כלכלי (The Center for Middle East Peace and Economic Cooperation) במשך שנים רבות. גרשטיין חי בישראל בשנות ה-90 המאוחרות והיה חלק מצוות הסוקרים של אהוד ברק. כעת הוא מכהן כמזכיר הוועד של החברים האמריקניים של מרכז יצחק רבין (The American Friends of Yitzhak Rabin Center), וכחבר בוועד של ארגון אמריקנים למען שלום עכשיו (Americans for Peace Now).

בדומה לעובדה שאובמה ורומני בחרו בסוקרים אשר חולקים את השקפותיהם הפוליטיות לקראת בחירות 2012, ג’יי סטריט בחרה בגרשטיין שיהיה הסוקר הראשי והאסטרטג המרכזי שלה, בדיוק בשל העובדה שגישתו היא פרוישראלית ובעד שלום בכל הנושאים הקשורים לישראל ולמזרח התיכון, ובשל ניסיונו ומומחיותו בעריכת סקרים וניתוח הפוליטיקה האמריקנית.

 

מיתוס: נשיא ג’יי סטריט, ג’רמי בן עמי, קשור בקשרים עסקיים למעסיקו הקודם – פנטון תקשורת (Fenton Communication), לקרן קטאר ולפרויקט “אל-פאחורה” שלה.

עובדה: כפי שמוצהר בביוגרפיה של בן עמי באתר ג’יי סטריט, בן עמי כיהן כסגן נשיא בפנטון תקשורת בין 2004 ל-2007, עת הוא סיים תפקידו בכדי להקים את ג’יי סטריט.

לא התקיים כל קשר עסקי בין בן-עמי לבין פנטון תקשורת מאז סיום תפקידו, אין לו כל מעורבות בניהול החברה, אין לו אינטרסים כלכליים בחברה והוא לא מקבל תגמולים כלכלים מהחברה. ג’יי סטריט לא מעסיקה את פנטון תקשורת ולא מקיימת כל קשר – רשמי, או לא רשמי – עם החברה.

החוזה בין פנטון תקשורת לבין הקרן הקטארית נחתם ב-2009, למעלה משנה אחרי עזיבתו של בן עמי את החברה. בן עמי אינו מודע לכל קשר שהתקיים בין החברה לבין הקרן הקטארית בזמן עבודתו בה. כל קשר בין פנטון תקשורת לבין הקרן הקטארית התרחש אחרי עזיבתו של בן עמי את החברה וללא ידיעתו.

 

מיתוס: השימוש שג’יי סטריט עושה בחברת יחסי הציבור שהייתה בבעלות מייסדה בשנות ה-90 המאוחרות מהווה ניגוד אינטרסים.

עובדה: ג’רמי בן עמי היה ממייסדיה של חברת בן-אור תקשורת בשנת 1998, ועזב את החברה בסוף שנת 1999. במשך 11 שנים, מאז עזב את ישראל וחזר לארה”ב, אין לבן עמי כל מעורבות בניהול, או בהתנהלות החברה. במשב כל התקופה הוא לא קיבל ולו אגורה אחת מהחברה. החברה היא גוף עסקי קטן שאינו משלם דיבידנדים ושלמניותיו אין כל ערך בשוק.

 

מיתוס: אחד ממייסדיה של ג’יי סטריט התבטא באומרו כי הקמתה של ישראל היה “מעשה שהשתבש” ושישראל היא “לא רעיון טוב כל כך”.

עובדה: דניאל לוי היה אחד מחברי הקבוצה המקורית שהגתה את הקמתו של ג’יי סטריט. לוי הוא ישראלי אשר עבר עבוד הממשלה הישראלית כחלק מצוות המו”מ עם הפלסטינים אחרי פסגת קמפ דיוויד בין השנים 2000-2001, כולל השיחות בטאבה. לפני כן הוא היה חלק מצוותי המו”מ באמצע שנות התשעים, זאת במסגרת שירותו הצבאי תחת ראש הממשלה יצחק רבין.

לוי הוא ציוני כל חייו, הוא עשה עלייה בגיל 23 לאחר שנבחר לנשיא האיגוד העולמי של הסטודנטים היהודיים (The World Union of Jewish Students). הוא עבד נמרצות בשאיפה להבטיח את עתידה של ישראל באמצעות פתרון שתי המדינות במשך קרוב ל-20 שנה.

לוי מאמין כי פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני חייב לכלול את ההכרה בכך שחלומו של העם היהודי למדינת לאום משלו הוגשם ב-1948 באמצעות מלחמהף שאחת מתוצאותיה הייתה יצירתו של משבר פליטים פלסטיני.

השקפותיו של לוי סולפו בתקשורת.

בתשובה לשאלה שהופנתה אליו כאשר הופיע בפאנל בדוחא, קטאר, לוי דיבר בשם הציונות הפרוגרסיבית. לוי לא כינה את הקמתה של ישראל “מעשה שהשתבש”, אך הוא מאמין שהאירועים שהביאו ליצירתו של משבר הפליטים הפלסטיני כללו בתוכם מאורעות שהיו לא ראויים. אירועים אלו התרחשו במסגרת מלחמה כוללת שהתרחשה באותה העת במהלכה נלחמה ישראל על הישרדותה בחלוף שלוש שנים לאחר שואת יהודי אירופה.

לוי המשיך ואמר כי הוא אינו רואה כל סיבה שהפלסטינים יסכימו לעמדתו ביחס למאורעות ההיסטוריים: “אני לא מצפה מהפלסטינים לחשוב כך”, אמר. לוי הפנה לנוכחים בפאנל שאלות קשות ונוקבות במטרה לקרוא לכינונה של קואליציה משותפת המחויבת לפתרון הסכסוך.

בלוגרים ימניים הוציאו את דבריו של לוי מהקשרם בשנת 2011, אחרי שהציג את משנתו בכנס השנתי השני של ג’יי סטריט. הם טענו כי לוי אמר שהקמתה של ישראל לא היה “רעיון טוב כל כך”, כאשר למעשה הוא טען בדיוק את ההיפך.

טיעונו של לוי יצא נגד התפיסה הרווחת לפיה ישראל לעולם לא תתקבל על ידי שכנותיה במזרח התיכון ולפיה ישראל נידונה לחיות לנצח על חרבה. בתשובתו כנגד מיתוסים אלה אמר כי אלה “שמאמינים שישראל יכולה לחיות במרחב המזרח תיכוני” הם “מאמציו האמתיים של הרעיון הציוני”.  הוא טען כי יש תקווה, כי באמצעות פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ישראל יכולה להגיע להסכם שלום עם שכנותיה שיבטיח שלום וביטחון לשנים ארוכות באזור.

ההאשמות כלפי לוי הופרכו על ידי כתב ה-New Reporter ג’ונתן צ’ייט (Jonathan Chait) שכתב:

“הציטוט שהובא מתאר את ההיפך מהנקודה אותה ניסה להסביר. לוי טען שאם התזה של המתנגדים לשלום היא נכונה, אזי ישראל לא הייתה רעיון טוב כל כך. הוא העלה טיעון זה על מנת להפריך את טיעוניהם של יריביו האידאולוגיים. זו צורה שכיחה מאוד של ויכוח: אם אנחנו מאמינים ב-A, אז אנחנו מוכרחים להאמין ב-B, ואם B אינו נכון אל לנו להאמין ב-A. הציטוט שהביא קריסטול כזה כדי להוכיח שהמצוטט מאמין ב-B הוא… לא מפתיע כלל למען האמת”.

מיתוס: נשיא ג’יי סטריט התייחס לארגונים היהודיים כ-“יצור רב-ראשים”.

עובדה: במקרה אחד נשיא ג’יי סטריט התייחס לארגונים היהודיים בארה”ב כ-“יצור רב-ראשים”. הוא ניסה להבהיר שהקהילה היהודית אינה מונוטונית ואינה בעלת דעה אחת, אלה מתקיים בה פנתיאון מגוון של דעות.

 

המחויבות שלנו

מיתוס: ג’יי סטריט משתפת פעולה עם פעילים אנטי-ישראלים.

עובדה: ג’יי סטריט שואפת להרחיב את השיח הפרו-ישראלי ומעודדת דיון פתוח בקהילה היהודית.

התנצחויות בין עמדות סותרות היא מסורת יהודית עתיקת יומין, אנחנו לא נוטשים מסורת זו. אנחנו מתנגדים לנטייתם של ארגונים יהודיים לקבל רק את האוחזים בדעות להן הם מסכימים. אנחנו מקבלים בברכה דיונים עם פעילים מכל רחבי הקשת הפוליטית בגלל שאנחנו בטוחים שהרעיונות והעמדות שלנו מייצגים את ההגנה הטובה ביותר על הדמוקרטיה הישראלית ועל אופייה היהודי, בעוד אנו מאמינים כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עמדות “רעות” היא להתעמת עם עמדות אלה לאור יום.

 

מיתוס: העובדה שג’יי סטריט מוכנה לנהל שיח אם ארגונים התומכים בחרם על ישראל (BDS) מצביעה על כך שג’יי סטריט עצמה תומכת בחרם על ישראל.

עובדה: ג’יי סטריט מתנגדת נחרצות ובצורה ברורה לתנועת החרם הגלובלית על ישראל (BDS), ומאמינה שפעולות שמטרתן היא לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה לא עומדות בקנה אחד עם עמדתנו ביחס לישראל וביחס לפתרון שתי המדינות. ניתן לקרוא את עמדותינו כאן.

אנו מאמינים שעל מנת לשרת את המטרה ארוכת הטווח של בריאות וחיוניות הקהילה שלנו עלינו לנהל דיון על מהות הסוגיות שעל הפרק, במיוחד כאשר יש לנו אי-הסכמות מהותיות עם האנשים, או עם הארגונים עמם אנו מתדיינים. סגירת הדלת בפני שיח פתוח ופורה מרחיקה את אלה שאנו מחפשים לקרב – הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בצעירים יהודים-אמריקנים.

מסיבות אלה אנחנו גאים להציג בכנסים דוברים שממוקמים הן מימין והן משמאל לעמדותיו הרשמיות של הארגון.

 

מיתוס: ג’יי סטריט העניקה חסותה לפאנל שתמך בתנועת החרם על ישראל (BDS) ב-Smith College.

עובדה: ג’יי סטריט, וג’יי סטריט יו הביעו את התנגדותם הנחרצת לתנועות החרם והסנקציות על ישראל.   ולג’יי סטריט יש תפקיד מרכזי בהתנגדות לתנועת החרם בקמפוסים ברחבי ארה”ב.

ב-2014 סניף ג’יי סטריט יו בסמית’ קולג’ (Smith College) התבקשה לתמוך בפאנל בנושא תנועת BDS ביחד עם ארגון ‘סטודנטים למען צדק בפלסטין’ (Students for Justice in Palestine). תוכנית הפאנל במקור הייתה אמורה לכלול את מירי טלמון – פרופ’ ללימודי ישראל ומרצה מומלצת על ידי הקונסוליה הישראלית אשר טוענת נחרצות כנגד תנועת BDS. ג’יי סטריט יו הסכימה להעניק את תמיכתה לאירוע מתוך הבנה שהוא מהווה הזדמנות טובה להשמעת כל מגוון הדעות אודות תנועת החרם בקמפוס.

למרבה הצער טלמון החליטה שלא להשתתף באירוע פחות מ-24 שעות לפני התחלתו, החלטה אשר לא הובאה לידיעתה של ג’יי סטריט יו. כתוצאה מכך הפאנל הכיל רק דוברים שתומכים בתנועת החרם והיווה הזדמנות מוחמצת לגנות ולהוכיח בפומבי את תנועת החרם.

האירועים שהתרחשו בסמית’ קולג’ מדגימים מדוע זה לא מספיק “להחרים את המחרימים”. הדרך היחידה להביס את BDS היא להפריך את עמדותיהם בפומבי, ולהוכיח שעמדותיהם מציגות דרך ללא מוצא הן לישראלים והן לפלסטינים.

 

מיתוס: ג’יי סטריט אירחה נציג אונר”א אנטי-ישראלי.

עובדה: ג’יי סטריט גאה בכך שהיא תמכה בסיור הרצאות של ג’ון גינג, מנהל סניף עזה של אונר”א. מחויבותו של גינג לשלום ולזכויות אדם צריכה לשמש דוגמה לכל אלה שפועלים לסיום הסכסוך.

בזמן הסיור גינג רואיין על ידי ה-New York Jewish Week והביע את התנגדותו לתנועות החרם על ישראל.  

ניתן לשמוע כאן הקלטה של דבריו של גינג בוושינגטון.

 

מיתוס: ג’יי סטריט ביקשה מה-IRC (International Rescue Committee) לשנות את הגדרתן של ארגוני צדקה אמריקניים שפועלים מעבר לקו הירוק ולחדול מהגדיר אותן כעמותות שלא למטרת רווח.

עובדה: אחרי פרסום תחקיר בניו יורק טיימס, ג’יי סטריט הפצירה בשר האוצר האמריקני, טימותי גייטנר, לפתוח בחקירת ההאשמות לפיהן כמה מהארגונים התומכים בהתנחלויות בגדה המערבית הפרו את החוק האמריקני העוסק במימון ארגוני טרור ומקלטי מס. לא ביקשנו לחקור האם לארגונים אלה יש זכות חוקית לגייס כסף עבור המטרות בהן הם מאמינים, או האם יש לפטור ממס תרומות להתנחלויות, ביקשנו לחקור האם הכספים הועברו בהתאם לחוק האמריקני.

 

מיתוס: פתיחתו של סניף של ג’יי סטריט יו באוניברסיטת ברקלי לא אושרה בגלל שהארגון תומך בתנועת החרם על ישראל.

עובדה: ג’יי סטריט מתנגדת נחרצות לתנועת החרם על ישראל (BDS). ג’יי סטריט יו נופתה מאיגוד הסטודנטים היהודיים באוניברסיטת ברקלי בגלל שהיא ערכה אירוע ביחד עם ארגון ‘שוברים שתיקה’ – קבוצה של לוחמים ישראלים משוחררים שמבקרים את מדיניות ישראל בגדה המערבית. בהתחשב בכך שג’יי סטריט יו הוא הארגון היהודי שצומח בקצב הגבוה ביותר בקמפוס, ושאיגוד הסטודנטים היהודיים מתיימר לייצג את כלל היהודים, מדובר בתוצאה מצערת. למרות זאת לג’יי סטריט יו ברקלי יש נוכחות תוססת שהולכת וגדלה בקמפוס, וכמו כן ג’יי סטריט יו ברקלי שומרת על יחסים הדוקים עם תנועת ‘הילל’ בקמפוס.

 

מיתוס: בכנס השנתי שלה, ג’יי סטריט ארחה פאנל המתנגד לפרויקט ‘תגלית’.

עובדה: בכנס ג’יי סטריט השנתי בשנת 2013, ג’יי סטריט אירחה פאנל שכותרתו הייתה “חושפים את פרויקט תגלית”, שמטרתו הייתה לדון באתגרים ובהזדמנויות שעומדים בפני פרויקט תגלית בבואם לעזור לצעירים אמריקנים לגבש קשר משמעותי לישראל. הדיון היה מתחשב וסובלני וכלל סטודנטים בהווה, את מנהל אגודת ‘הלל’ הפעילה בקמפוסים ופרופ’ ללימודי יהדות מאוניברסיטת ברנדיס. מגוחך להתייחס לפאנל הזה כ-‘אנטי פרויקט תגלית’.

 

מיתוס: מנהיגי ג’יי סטריט יו לבשו חולצות שהביעו תמיכה בטרור.

עובדה: האשמת שווא זו מבוססת על תמונה משנת 2013 של שני סטודנטים יהודיים מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס אשר אינם, ומעולם לא היו ממנהיגי ג’יי סטריט יו. ג’יי סטריט יו גינתה את לבישת החולצות ואמרה כי הם לא מייצגים את קריאת ג’יי סטריט נגד אלימות, ולטובת פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני במו”מ.